איזה סוג של שבר עקב חייב להיות מושתל לקיבוע פנימי?

התשובה לשאלה זו היא ששבר עקב לא מחייב השתלת עצמות בעת ביצוע קיבוע פנימי.

אמר סנדרס

בשנת 1993 פרסמו סנדרס ואח '[1] נקודת ציון בתולדות הטיפול הכירורגי בשברים קלצניים ב- CORR עם הסיווג שלהם מבוסס CT של שברים קלניים. לאחרונה, סנדרס ואח '[2] הגיעו למסקנה כי לא השתלת עצם ולא צלחות נעילה נחוצות ב -120 שברים בעקב עם מעקב ארוך טווח של 10-20 שנה.

הקלדת CT של שברים בעקב שפורסמו על ידי סנדרס ואח '. ב- CORR בשנת 1993.

להשתלת עצמות שתי מטרות עיקריות: השתלה מבנית לתמיכה מכנית, כמו בפיבולה, והשתלה גרגירית למילוי והגדרת אוסטאוגנזה.

סנדרס ציין כי עצם העקב מורכבת ממעטפת גדולה בקליפת המוח העוסקת בעצם המבטלת, וכי ניתן לשחזר במהירות שברים תוך-מפרקיים של עצם העקב על ידי עצם מבוטחת עם מבנה טרבקולרי אם הקליפה הקורטיטית יכולה להיות מאמנת ביחס לתיקון. שבר במקום באותה תקופה. עם התפתחות רציפה של מכשירי קיבוע פנימיים כמו צלחות וברגים פוסטולטרליים, התחזוקה התמיכה של הפחתה באמצעות שתל עצם הפכה מיותרת. המחקרים הקליניים לטווח הארוך אישרו השקפה זו.

מחקר מבוקר קליני מסיק כי השתלת עצם היא מיותרת

Longino et al [4] ואחרים ערכו מחקר מבוקר פרוספקטיבי של 40 שברים תוך-מפרקיים עקורים של העקב עם לפחות שנתיים של מעקב ולא מצאו הבדל משמעותי בין השתלת עצם לבין השתלת עצם מבחינת הדמיה או תוצאות תפקודיות. Gusic et al [5] ערכו מחקר מבוקר של 143 עקבות עקבות שברים בשברירים דומים.

Singh et al [6] ממרפאת מאיו ערכו מחקר רטרוספקטיבי שנערך על 202 חולים ולמרות שהשתלת העצמות הייתה עדיפה מבחינת הזווית של בוהלר וזמן לנושא משקל מלא, לא היה הבדל משמעותי בתוצאות ובסיבוכים התפקודיים.

השתלת עצם כגורם סיכון לסיבוכי טראומה

פרופסור פן ז'יג'ון וצוותו בבית החולים הרפואי ג'ג'יאנג, ערכו הערכה שיטתית ומטא-אנליזה בשנת 2015 [7], שכללה את כל הספרות שניתן היה לאחזר ממסדי נתונים אלקטרוניים החל משנת 2014, כולל 1651 שברים ב -1559 חולים, והגדילו את ההעצמה, סכנת סכנה, לא סובבים, לא סובבים, לא נעשה סכנה של סכנה, לא שופטים של סכנה, לא שופטים של פרטוס, לא נפרד של שבר, סיבוכים טראומטיים לאחר הניתוח.

לסיכום, השתלת עצמות אינה הכרחית במהלך קיבוע פנימי של שברים בעקב ואינה תורמת לתפקוד או לתוצאה סופית, אלא מגדילה את הסיכון לסיבוכים טראומטיים.

 
1.Senders R, Fortin P, Dipasquale T, et al. טיפול אופרטיבי ב -120 שברים קלצנאליים עקורים עקורים. תוצאות באמצעות סיווג סריקה של טומוגרפיה מחושבת פרוגנוסטית. Clin Orthop Relat Res. 1993; (290): 87-95.
2. Senders R, Vaupel ZM, Erdogan M, et al. טיפול אופרטיבי בשברים קלצניים תוך-חלקיים עקורים: לטווח הארוך (10-20 שנים) מביא ל -108 שברים באמצעות סיווג CT פרוגנוסטי. J Trauma Orthop. 2014; 28 (10): 551-63.
3. פלמר I. המנגנון והטיפול בשברים של הקלקנוס. J Bone Joint Surg AM. 1948; 30 א: 2–8.
4. Longinino D, Buckley Re. שתל עצם בטיפול הניתוחי בשברים קלקניים תוך רחמיים עקורים: האם זה מועיל? J Trauma Orthop. 2001; 15 (4): 280-6.
5. Gusic N, Fedel I, Darabos N, et al. טיפול אופרטיבי בשברים קלצניים תוך -חלקיים: תוצאה אנטומית ותפקודית של שלוש טכניקות אופרטיביות שונות. פְּצִיעָה. 2015; 46 Suppl 6: S130-3.
6. Singh AK, Vinay K. טיפול כירורגי בשברים קלצנאליים עקורים עקורים: האם השתלת עצם נחוצה? J Orthop Traumatol. 2013; 14 (4): 299-305.
7. Zhang W, Chen E, Xue D, et al. גורמי סיכון לסיבוכי פצעים של שברים קלצניים סגורים לאחר הניתוח: סקירה שיטתית ומטא-אנליזה. Scand J Trauma Resusc eriged Med. 2015; 23: 18.