46% משברי הקרסול הסיבוביים מלווים בשברים של עצם המלאולוס האחורית. הגישה האחורית-צדדית להדמיה ישירה וקיבוע של עצם המלאולוס האחורית היא טכניקה כירורגית נפוצה, המציעה יתרונות ביומכניים טובים יותר בהשוואה להפחתה סגורה וקיבוע עם בורג קדמי-אחורי. עם זאת, עבור שברי שבר במלאולוס האחורי גדולים יותר או שברים במלאולוס האחורי הכוללים את הקוליקולוס האחורי של המלאולוס המדיאלי, הגישה האחורית-מדיאלית מספקת תצוגה כירורגית טובה יותר.
כדי להשוות את טווח החשיפה של הפטמה האחורית, המתח על הצרור הנוירו-וסקולרי והמרחק בין החתך לצרור הנוירו-וסקולרי בשלוש גישות שונות של האזור האחורי-מדיאלי, ערכו החוקרים מחקר על גופות. התוצאות פורסמו לאחרונה בכתב העת FAS. הממצאים מסוכמים כדלקמן:
נכון לעכשיו, ישנן שלוש גישות עיקריות לחשיפת הפטמה האחורית (posteromedial malleolus):
1. גישה מדיאלית פוסטרומדיאלית (mePM): גישה זו נכנסת בין הקצה האחורי של עצם המלאולוס המדיאלית לגיד השוקתי האחורי (איור 1 מציג את גיד השוקתי האחורי).
2. גישה פוסטרומדיאלית שונה (moPM): גישה זו נכנסת בין גיד השוקה האחורי לגיד השריר הכבד מכופף את שריר הכתף האחורי (איור 1 מציג את גיד השוקה האחורי, ואיור 2 מציג את גיד השריר הכבד מכופף את שריר הכתף הארוך).
3. גישה פוסטרומדיאלית (PM): גישה זו נכנסת בין הקצה המדיאלי של גיד אכילס לגיד ה-flexor hallucis longus (איור 3 מציג את גיד אכילס, ואיור 4 מציג את גיד ה-flexor hallucis longus).
בנוגע למתח על הצרור הנוירו-וסקולרי, לגישת PM יש מתח נמוך יותר של 6.18N בהשוואה לגישות mePM ו-moPM, דבר המצביע על סבירות נמוכה יותר לפגיעה במהלך הניתוח בצרור הנוירו-וסקולרי.
מבחינת טווח החשיפה של עצם המליאולוס האחורי, גישת PM מציעה גם חשיפה גדולה יותר, המאפשרת נראות של 71% של העצם האחורי. לשם השוואה, גישות mePM ו-moPM מאפשרות חשיפה של 48.5% ו-57% של העצם האחורי, בהתאמה.
● הדיאגרמה ממחישה את טווח החשיפה של עצם המליאולוס האחורי עבור שלוש הגישות. AB מייצג את הטווח הכולל של עצם המליאולוס האחורי, CD מייצג את טווח החשיפה, ו-CD/AB הוא יחס החשיפה. מלמעלה למטה מוצגים טווחי החשיפה עבור mePM, moPM ו-PM. ניכר כי לגישת PM יש את טווח החשיפה הגדול ביותר.
בנוגע למרחק בין החתך לצרור הנוירו-וסקולרי, לגישת PM יש גם את המרחק הגדול ביותר, ועומד על 25.5 מ"מ. זהו מרחק גדול יותר מ-17.25 מ"מ ב-mePM ו-7.5 מ"מ ב-moPM. ממצא זה מצביע על כך שלגישת PM יש את הסבירות הנמוכה ביותר לפגיעה בצרור הנוירו-וסקולרי במהלך הניתוח.
● הדיאגרמה מציגה את המרחקים בין החתך לבין הצרור הנוירו-וסקולרי עבור שלוש הגישות. משמאל לימין, מוצגים המרחקים עבור הגישות mePM, moPM ו-PM. ניכר כי לגישת PM יש את המרחק הגדול ביותר מהצרור הנוירו-וסקולרי.
זמן פרסום: 31 במאי 2024
