שברים במישור השוקה (Tibial plateau) הם פציעות קליניות שכיחות, כאשר שברי שאצקר מסוג II, המאופיינים בפיצול קורטיקלי צידי בשילוב עם שקע במשטח המפרק הצידי, הם השכיחים ביותר. כדי לשקם את המשטח המפרקי השקוע ולבנות מחדש את יישור המפרק התקין של הברך, מומלץ בדרך כלל טיפול כירורגי.
הגישה הקדמית-צדדית למפרק הברך כרוכה בהרמה ישירה של המשטח המפרקי הצידי לאורך קליפת המוח המפוצלת כדי למקם מחדש את המשטח המפרקי המוקף ולבצע השתלת עצם תחת ראייה ישירה, שיטה נפוצה בפרקטיקה הקלינית המכונה טכניקת "פתיחת ספר". יצירת חלון בקליפת המוח הצידית ושימוש במעלית דרך החלון כדי למקם מחדש את המשטח המפרקי המוקף, המכונה טכניקת "חלון", היא תיאורטית שיטה זעיר-פולשנית יותר.
אין מסקנה חד משמעית איזו משתי השיטות עדיפה. כדי להשוות את היעילות הקלינית של שתי הטכניקות הללו, רופאים מבית החולים השישי בנינגבו ערכו מחקר השוואתי.
המחקר כלל 158 חולים, כאשר 78 מקרים השתמשו בטכניקת חלונות ו-80 מקרים השתמשו בטכניקת פתיחת ספרים. נתוני הבסיס של שתי הקבוצות לא הראו הבדלים מובהקים סטטיסטית:
▲ האיור ממחיש את המקרים של שתי טכניקות צמצום משטחים מפרקיים: AD: טכניקת חלונות, EF: טכניקת פתיחת ספרים.
תוצאות המחקר מצביעות על:
- לא נמצא הבדל מובהק סטטיסטית בזמן מהפציעה ועד לניתוח או במשך הניתוח בין שתי השיטות.
- סריקות CT לאחר הניתוח הראו כי בקבוצת פתיחת הספר היו 5 מקרים של לחץ על פני השטח המפרקיים לאחר הניתוח, בעוד שבקבוצת פתיחת הספר היו 12 מקרים, הבדל מובהק סטטיסטית. ממצא זה מצביע על כך שטכניקת החלונות מספקת הפחתה טובה יותר של פני השטח המפרקיים מאשר טכניקת פתיחת הספר. בנוסף, שכיחות דלקת פרקים טראומטית חמורה לאחר הניתוח הייתה גבוהה יותר בקבוצת פתיחת הספר בהשוואה לקבוצת פתיחת הספר.
לא נמצא הבדל מובהק סטטיסטית בציוני תפקוד הברך לאחר הניתוח או בציוני VAS (סולם אנלוגי חזותי) בין שתי הקבוצות.
תיאורטית, טכניקת פתיחת הספר מאפשרת הדמיה ישירה ומעמיקה יותר של המשטח המפרקי, אך היא עלולה להוביל לפתיחה מוגזמת של המשטח המפרקי, וכתוצאה מכך לא יהיו נקודות ייחוס מספיקות לצמצום ופגמים בצמצום המשטח המפרקי שלאחר מכן.
בפרקטיקה הקלינית, איזו שיטה היית בוחר?
זמן פרסום: 30 ביולי 2024
