שברים ברמת השוקה הם פגיעות קליניות שכיחות, עם שברים בשצקר מסוג II, המאופיינים בפיצול קליפת המוח לרוחב בשילוב עם דיכאון פני השטח המפרקי, בהיותו הנפוץ ביותר. כדי לשחזר את המשטח המפרקי המדוכא ולשחזר את יישור המפרק הרגיל של הברך, בדרך כלל מומלץ טיפול כירורגי.
הגישה האנטרולטרלית למפרק הברך כוללת ישירות הרמה ישירות של המשטח המפרקי לרוחב לאורך קליפת המוח המפוצלת כדי למקם מחדש את המשטח המפרקי המדוכא ולבצע השתלת עצם תחת ראייה ישירה, שיטה הנפוצה בתרגול קליני המכונה טכניקת "פתיחת הספרים". יצירת חלון בקליפת המוח לרוחב ושימוש במעלית דרך החלון כדי למקם מחדש את המשטח המפרקי המדוכא, המכונה טכניקת "חליפה", היא תיאורטית שיטה פולשנית מינימלית יותר.
אין מסקנה מוחלטת על איזו משתי השיטות עדיפה. כדי להשוות את היעילות הקלינית של שתי טכניקות אלה, רופאים מבית החולים השישי של נינגבו ערכו מחקר השוואתי.
המחקר כלל 158 חולים, עם 78 מקרים בו השתמשו בטכניקת החלל ו -80 מקרים בטכניקת פתיחת הספר. נתוני הבסיס של שתי הקבוצות לא הראו הבדלים מובהקים סטטיסטית:
▲ הדמות ממחישה את המקרים של שתי טכניקות הפחתת פני השטח המפרק: AD: טכניקת חלון, EF: טכניקת פתיחת הספרים.
תוצאות המחקר מצביעות על:
- לא היה הבדל מובהק סטטיסטית בזמן מפציעה לניתוח או משך הניתוח בין שתי השיטות.
- סריקות CT לאחר הניתוח הראו שלקבוצה המתפתלת היו 5 מקרים של דחיסת שטח מפרק לאחר הניתוח, ואילו לקבוצת פתיחת הספר היו 12 מקרים, הבדל מובהק סטטיסטית. זה מצביע על כך שטכניקת החלונות מספקת הפחתה טובה יותר של משטח מפרקי מאשר טכניקת פתיחת הספרים. בנוסף, שכיחות דלקת מפרקים טראומטית קשה שלאחר הניתוח הייתה גבוהה יותר בקבוצת פתיחת הספרים בהשוואה לקבוצת החלונות.
- לא נמצא הבדל מובהק סטטיסטית בציוני תפקוד הברך לאחר הניתוח או בציוני VAS (סולם אנלוגי חזותי) בין שתי הקבוצות.
באופן תיאורטי, טכניקת פתיחת הספרים מאפשרת הדמיה ישירה יסודית יותר של המשטח המפרקי, אך היא עלולה להוביל לפתיחה מוגזמת של המשטח המפרקי, וכתוצאה מכך לא מספיק נקודות התייחסות להפחתת פגמים בהפחתת פני השטח המפרק לאחר מכן.
בפרקטיקה קלינית, באיזו שיטה היית בוחר?
זמן ההודעה: jul-30-2024
