הפטלה, הידועה בכינויה הברכיים, היא עצם ססמואידית הנוצרת בגיד הארבע ראשי והיא גם העצם הססמואידית הגדולה ביותר בגוף. הוא שטוח וצורת דוחן, הממוקם מתחת לעור וקל לתחושה. העצם רחבה בחלקו העליון ומחודדת כלפי מטה, עם חזית מחוספסת וגב חלק. זה יכול לנוע למעלה ולמטה, שמאלה וימינה, ומגן על מפרק הברך. החלק האחורי של הפטלה חלק ומכוסה בסחוס, המתחבר למשטח הפטלר של עצם הירך. החלק הקדמי מחוספס, והגיד הארבע ראשי עובר דרכו.
Patellar Chondromalacia היא מחלת מפרקי ברך שכיחה. בעבר מחלה זו הייתה שכיחה בקרב אנשים בגיל העמידה והקשישים. כעת, עם הפופולריות של ספורט וכושר, למחלה זו יש גם שיעור שכיחות גבוה בקרב צעירים.
I. מה המשמעות והסיבה האמיתית של Chondromalacia Patella?
Chondromalacia patellae (CMP) הוא דלקת מפרקים ניוונית של מפרקים פרטיים הנגרמים כתוצאה מפגיעה כרונית למשטח הסחוס הפטלרי, הגורם לנפיחות סחוס, פיצוח, שבירה, שחיקה ושפיכה. לבסוף, סחוס הקונדיל של עצם הירך עובר גם את אותם שינויים פתולוגיים. המשמעות האמיתית של CMP היא: יש שינוי פתולוגי של ריכוך סחוס פטלרי, ובו בזמן ישנם תסמינים וסימנים כמו כאבי פטל, צליל חיכוך פטלר ואטרופיה של ארבע ראשי.
מכיוון שלסחוס המפרקי אין עצם עצבים, עדיין לא ברור המנגנון של הכאב הנגרם על ידי chondromalacia. CMP הוא תוצאה של ההשפעות המשולבות של גורמים מרובים. גורמים שונים הגורמים לשינויים בלחץ המפרק הפטלו -מורל הם גורמים חיצוניים, ואילו תגובות אוטואימוניות, ניוון סחוס ושינויים בלחץ התוך -סואי הם גורמים פנימיים לפטלה של chondromalacia.
II. המאפיין המשמעותי ביותר של Chondromalacia patellae הוא השינויים הפתולוגיים הספציפיים. אז מנקודת המבט של שינויים פתולוגיים, כיצד מדורגת Chondromalacia patellae?
Insall תיאר ארבעה שלבים פתולוגיים של CMP: שלב I הוא ריכוך סחוס הנגרם על ידי בצקת, שלב II נובע מסדקים באזור המרוכך, שלב III הוא פיצול הסחוס המפרקי; שלב IV מתייחס לשינויים הארוזיביים של דלקת מפרקים ניוונית וחשיפה של עצם תת -קונדרלית על המשטח המפרקי.
מערכת הדירוג של Outerbridge שימושית ביותר להערכת נגעי סחוס מפרקי פטלרי תחת הדמיה ישירה או ארתרוסקופיה. מערכת הדירוג של Outerbridge היא כדלקמן:
כיתה א ': רק הסחוס המפרקי מתרכך (ריכוך סחוס סגור). זה בדרך כלל דורש משוב מישוש עם בדיקה או מכשיר אחר כדי להעריך.
כיתה ב ': ליקויים בעובי חלקי שאינם עולים על 1.3 ס"מ (0.5 אינץ') בקוטר או מגיעים לעצם התת-קונדרלית.
כיתה III: פיסור הסחוס גדול מ- 1.3 ס"מ (1/2 אינץ ') בקוטר ומשתרע לעצם התת -קונדרלית.
כיתה IV: חשיפה לעצמות תת -קונדרליות.
III. גם הפתולוגיה וגם הדירוג משקפים את מהותה של פטלה Chondromalacia. אז מהם הסימנים והבדיקות המשמעותיות ביותר לאבחון Patella Chondromalacia?
האבחנה מבוססת בעיקר על כאבים מאחורי הפטלה, הנגרמת על ידי מבחן השחיקה של הפטלר ומבחן הסקוואט היחיד ברגל. המיקוד צריך להיות על הבחנה אם יש פגיעה משולבת במניסקוס ודלקת מפרקים טראומטית. עם זאת, אין קשר בין חומרת הכונדרומלציה הפטלרית לבין התסמינים הקליניים של תסמונת כאב בברך קדמית. MRI היא שיטת אבחון מדויקת יותר.
הסימפטום השכיח ביותר הוא כאב עמום מאחורי הפטלה ובתוך הברך, שמחמיר לאחר מאמץ או עולה או ירידה במדרגות.
בדיקה גופנית חושפת רגישות ברורה בפטלה, פריפטלה, שולי פטלר ופטלה אחורית, שעשויה להיות מלווה בכאבי הזזה של פטלר וצליל חיכוך פטלר. יתכן שיש אפיזת מפרקים ואטרופיה של ארבע ראשי. במקרים חמורים, כיפוף הברך והרחבה מוגבלים והמטופל אינו יכול לעמוד על רגל אחת. במהלך בדיקת הדחיסה הפטלרית, יש כאבים קשים מאחורי הפטלה, מה שמצביע על נזק סחוס מפרקי פטלי, שהוא בעל משמעות אבחנתית. המבחן החשש הוא לרוב חיובי, ובדיקת הסקוואט חיובית. כאשר הברך מכופפת 20 ° עד 30 °, אם טווח התנועה הפנימית והחיצונית של הפטלה עולה על 1/4 מהקוטר הרוחבי של הפטלה, זה מצביע על כך ש- Subluxation. מדידת זווית ה- Q של כיפוף ברך 90 מעלות יכולה לשקף את מסלול התנועה הפטלרית הלא תקינה.
בחינת העזר האמינה ביותר היא MRI, שהחליפה בהדרגה ארתרוסקופיה והפכה לאמצעי לא פולשני ואמין של CMP. בדיקות הדמיה מתמקדות בעיקר בפרמטרים אלה: גובה פטלר (מדד קטון, pH), זווית חריץ טרוכי -גרם (FTA), יחס פני השטח לרוחב של טרוכלר עצם הירך (SLFR), זווית התאמה של Patellar (PCA), זווית ההטיה של PATALAR (PTA), בין PH, PCA ו- PTA הם אבחנת פרמיה של PTA.
רנטגן ו- MRI שימשו למדידת גובה הפטל (מדד קטון, pH): א. צילום רנטגן צירי במצב עמידה נושאי משקל עם ברך מכופף ב 30 מעלות, ב. MRI במצב עם הברך מכופף ב 30 מעלות. L1 הוא זווית הנטייה הפטלארית, שהיא המרחק מהנקודה הנמוכה ביותר של משטח המפרק הפטלו -פורמלי לזווית העליונה הקדמית של קווי המתאר של השוקה, L2 הוא אורך משטח המפרק הפטלופמורלי, ומדד Caton = L1/L2.
זווית חריץ טרוכי-גרם של עצם הזווית וזווית ההתאמה של PATELLAR (PCA) נמדדו על ידי רנטגן ו- MRI: א. צילום רנטגן צירי עם ברך מכופף ב 30 מעלות במצב עמידה נושאת משקל; ב. MRI עם ברך מכופף ב 30 מעלות. זווית החריץ הטרוכירי של עצם הירך מורכבת משני קווים, כלומר הנקודה הנמוכה ביותר A של החריץ הטרוכירי של עצם הירך, הנקודה הגבוהה ביותר C של המשטח המפרקי המדיאלי, והנקודה הגבוהה ביותר B של המשטח המפרקי הרוחבי לרוחב. ∠BAC הוא זווית החריץ של טרוכירי הירך. זווית החריץ הטרוכירי של עצם הירך נמשכה על הדימוי הצירי של הפטלה, ואז נמשכה מודעת ה- Bisector של ∠BAC. ואז נשאב קו ישר AE מהנקודה הנמוכה ביותר A של חריץ הטרולרי של עצם הירך כמקור דרך הנקודה הנמוכה ביותר E של סמל הפטל. הזווית בין מודעת הקו הישר ל- AE (∠DAE) היא זווית ההתאמה של הפטלר.
רנטגן ו- MRI שימשו למדידת זווית ההטיה הפטלרית (PTA): א. צילום רנטגן צירי במצב עמידה נושאי משקל עם ברך מכופף ב 30 מעלות, ב. MRI במצב עם הברך מכופף ב 30 מעלות. זווית ההטיה הפטלרית היא הזווית בין הקו המחבר בין הנקודות הגבוהות ביותר של קונדלי הירך המדיאליים והרוחביים לציר הרוחבי של הפטלה, כלומר ∠ABC.
קשה לאבחן רדיוגרפים לאבחון CMP בשלביו המוקדמים עד לשלבים המתקדמים, כאשר ניכרים אובדן סחוס נרחב, אובדן שטח המפרקים וטרשת עצם תת -קונדרלית ושינויים ציסטיים. ארתרוסקופיה יכולה להשיג אבחנה אמינה מכיוון שהיא מספקת הדמיה מצוינת של המפרק הפטלופמורלי; עם זאת, אין קשר ברור בין חומרת הכונדרומלציה הפטלרית לבין מידת התסמינים. לפיכך, תסמינים אלה לא צריכים להוות אינדיקציה לארתרוסקופיה. בנוסף, ארתרוגרפיה, כשיטת אבחון פולשנית וכמוניל, משמשת בדרך כלל רק בשלבים המתקדמים של המחלה. MRI היא שיטת אבחון לא פולשנית המבטיחה את היכולת הייחודית לאתר נגעי סחוס כמו גם הניתוק פנימי של הסחוס לפני שאובדן סחוס מורפולוגי נראה לעין בלתי מזוינת.
Iv. Chondromalacia patellae עשוי להיות הפיך או שעשוי להתקדם לדלקת מפרקים פטלופמולית. יש לתת טיפול שמרני יעיל בשלבים המוקדמים של המחלה. אז מה כולל טיפול שמרני?
בדרך כלל מאמינים כי בשלב המוקדם (שלב I עד II), יש עדיין לסחוס הפטלר את היכולת לתקן, ויש לבצע טיפול לא כירורגי יעיל. זה כולל בעיקר הגבלת פעילות או מנוחה, והשימוש בתרופות אנטי דלקתיות שאינן סטרואידיות במידת הצורך. בנוסף, יש לעודד מטופלים להתאמן תחת פיקוחו של פיזיותרפיסט לחיזוק שריר הארבע ראשי ולשפר את יציבות מפרק הברך.
ראוי לציין שבמהלך התנעה, בדרך כלל נמנעים מפריגי ברך או אורתוזות בברך, ונמנעים מקיבוע הטיח ככל האפשר, מכיוון שהוא יכול להוביל בקלות לפגיעה בשימוש בסחוס המפרקי; למרות שטיפול במצור יכול להקל על תסמינים, אין להשתמש בהורמונים או להשתמש בהם במשורה, מכיוון שהם מעכבים את הסינתזה של גליקופרוטאינים וקולגן ומשפיעים על תיקון הסחוס; כאשר נפיחות במפרקים וכאב מחמירים לפתע, ניתן ליישם קומפרס קרח, וניתן ליישם פיזיותרפיה וקומפרס חמים לאחר 48 שעות.
V. בקרב חולים בשלב מאוחר, יכולת התיקון של סחוס מפרקי היא ירודה, ולכן לעתים קרובות טיפול שמרני אינו יעיל ונדרש טיפול כירורגי. מה כולל טיפול כירורגי?
אינדיקציות לניתוח כוללות: לאחר מספר חודשים של טיפול שמרני קפדני, עדיין קיימים כאבי פטלר; אם יש עיוות מולד או נרכש, ניתן לשקול טיפול כירורגי. אם מתרחש נזק לסחוס Outerbridge III-IV, לעולם לא ניתן למלא את הפגם בסחוס מפרקי אמיתי. בשלב זה, פשוט גילוח אזור נזק הסחוס עם עומס יתר כרוני אינו יכול למנוע תהליך של ניוון פני השטח המפרקי.
שיטות כירורגיות כוללות:
(1) ניתוח ארתרוסקופי הוא אחד האמצעים האפקטיביים לאבחון וטיפול בפטלה של Chondromalacia. זה יכול להתבונן ישירות בשינויים במשטח הסחוס מתחת למיקרוסקופ. במקרים קלים, ניתן לגרד את נגעי השחיקה הקטנים יותר על הסחוס המפרקי הפטלרי כדי לקדם תיקון.
(2) העלאת קונדיל לרוחב של עצם הירך; (3) כריתת פני שטח סחוס. ניתוח זה מתבצע עבור חולים עם נזק סחוס קטן לקידום תיקון סחוס; (4) כריתת פטל מתבצעת עבור חולים עם נזק קשה למשטח הסחוס הפטלרי.
זמן הודעה: נובמבר 15-2024
